ישראלדנס | IsraelDance
הדפס כל המאמרים

תקוה חותר ישי, היא אויבת של המחול הישראלי

תקוה חותר ישי, היא אויבת של המחול הישראלי. מאמר חריף מאת תמיר גינץ גינץ העומד בראש מגמת מחול מצליחה, כתב אחר ביקורת, לא עניינית על ריקוד שהתפרסמה בידיעות-אחרונות

תקוה חותר ישי, אויבת המחול הישראלי

 
לאחר ביקורת, לא עיניינית על יצירתי "פלאפל" ללהקת בת-דור שהתפרסמה בידיעות-אחרונות ויותר מכך לאחר הכתבה שפורסמה שם ב - 10.9.41החלתי לחוש מה שחשים מזה זמן רב ידידים למקצוע ויותר מכך בהזדמנויות כשפגשתי ביטויים
כגון "פלצני", "פלאפל תפל" כחלק מכתבת ביקורת, תמהתי שמא, אולי בכל זאת, לא מדובר כאן כלל וכלל במבט מקצועי, אלא במשהו חובבני שקשור יותר לשפת הרחוב, לאחר שקראתי כתבות רבות שכתבה בידיעות אחרונות תקוה חוטר-ישי שמתי לב שמדובר בהתלהמות והכפשות למשל הכפשת מרכז סוזן דלל כולו כולל המנכ"ל יאיר ורדי, המאמרים שקטלו את מופעי פסטיבל ישראל הגם שלא נקטלו רק על ידי חוטר-ישי נשאו אצלה שמות תואר זהים לאלו בהם תוארו עבודות אחרות בתחום
המחול - הכיצד?
רבים אוהבים את יצירתו של נהרין, לכן בולטת ביקורות משוללות כל רסן שתקוה שילחה באוהד נהרין לפני שזכה להיכנס לקונצנזוס הלאומי….
נכון, אני פגוע, אבל כמורה לריקוד, ככוריאוגרף, כאיש תרבות החלטתי שחובה עליי להגיב !
 
הגב' חוטר ישי אינה בעלת השכלה רחבה במחול, אינה חוקרת מחול או מורה או יוצרת בו גם מעולם לא עמדה על במה בינלאומית או יצרה כוריאוגרפיה שמאפשרת לה לזלזל כך ביוצרים אחרים.
 אני תמה מדוע גויסה לכתיבת ביקורת בעיתונות (בתקופת שולמית רון) מלכתחילה במיוחד משום שגם אין היא מבינה דבר בריקוד וגם יכולת הביטוי שלה נמוכה מאוד בעברית.
הגב' חוטר ישי רק מציעה בכתיבתה את התרשמותה האישית והבלתי מקצועית ויאה אם תתפרסם במדור מכתבים למערכת.
המורכב נתפס בעיניה כיומרני, המקצועי כמשעמם והדל והבידורי כגאוני. גרוע מכל היא העובדה שכשהגב' חוטר ישי לא מבינה ריקוד, או תופעה חדשה ומעמיקה היא פשוט משמיצה וזה הרבה יותר קל מלהשקיע לבוא למשל, לצפייה שנייה שלא לדבר על ליצור תגובה ענינית … חבל שהדברים האלו נכתבים ב"עיתון של המדינה" בקול רם כל-כך …, 
ולסיום משהו אישי: אני חש שמזה מספר שנים מנהלת הגב' חוטר ישי נגדי מסע של הכפשות שפוגע בפרנסתי, בכבודי והינו בגדר השתלחות ורצח - אופי אמנותי בעיתונות, ברדיו ובכל הזדמנות.
מדוע עורכי עיתון נותנים יד לתופעה כזו - האין עוד גבולות תרבותיים, אנושיים לביקורת מחול? ה"אתיקה המקצועית  העיתונאית" לא קשורה גם בפגיעה בכבודו של אדם? ידוע שהגב' חוטר ישי גם פרסמה ביקורת שוללת על מופע שלא
התקיים) מופע חוף של להקת תמר) בהפסקת המופע "פלאפל - מגריט" בערב הפרמיירה החלה חוטר-ישי להפיץ
השמצותיה לכל אנשי המקצוע, העיתונות ואף לאנשים מצוות "בת - דור", וזאת טרם פרסמו שאר המבקרים את דברם - האין בכך ניסיוןלהשפיע?
האם עורך העיתון שלה מרשה התנהגות כוחנית כזו, האם גם זה בגדר תפקידה
כעיתונאית?
כיצד ידעה חוטר-ישי בכניסה למופע כי יש בערב רק עבודה טובה אחת ) "מגריט" של עידו תדמור"( כפי שאמרה לכמה מידידי - הרי מעולם לא הייתה גם בחזרה אחת.
 
הנני כוריאוגרף צעיר במדינה בה קשה מאוד לאמנים ליצור. עבודותיי זכו לשבחים ממבקרים אחרים ולעיתים היו שנויות במחלוקת כדרכה של אמנות.
יצירותיי ראו רגעי הצלחה. הייתכן כי יוצר של יצירה ישראלית יעמוד מול "מסע - חיסולים" אישי? ומדוע?
 
אני אמשיך ליצור כי זה בדמי וארגש את הקהל שהולך איתי. המחול הישראלי ימשיך להתפתח ולצבור אוהדים ואת, תמשיכי כנראה, להיות לנו האויב מספר אחד של אמנות המחול בישראל…
 
פורסם 16/09/01
 

לכתבה זו מצורפים קבצים: